במבט ראשון התביעה הייצוגית הינו מכשיר משפטי הנועד לאפשר לקבוצה גדולה של תובעים לתבוע בגין מעשה או מחדל שנעשה כלפי כל חברי הקבוצה. מבט מעמיק יותר יגלה לנו, כי התביעה הייצוגית הינה, למעשה, אמצעי קפיטליסטי להגברת אכיפת החוק באמצעות “הפרטה” של מערכת האכיפה. במקום שרשויות החוק לא מסוגלות או לא יכולות להתמודד עם הפרות חוק או עוולות הנגרמות על ידי גופים גדולים וחזקים כלפי מספר רב של נפגעים- באה התביעה הייצוגית ומעודדת את המגזר הפרטי לאכוף את הדין על המפר או המעוול באמצעות הגשת תביעה ייצוגית.
ברור, כי לשם השגת המטרה נדרש לקיים מערכת תמריצים וסנקציות שיהיו אפקטיביים דיים לעודד גורמים פרטיים לפעול לאכיפת הדין ולהרתעה מהפרתו.
הגמול לתובע הייצוגי ושכר טרחה לבאי כוחו נקבע בהתאם לשיקולי הכוונה ציבוריים ועידוד הגשת תביעות ייצוגיות ראויות. תביעה ייצוגית הולמת מרתיעה ומחנכת את המיפר- לרבות רשויות ציבוריות- להפנים כי הפרת החוק אינה משתלמת. בתביעות ייצוגיות מנהליות ישנה חשיבות מיוחדת גם להגברת אימון הציבור בשלטון החוק.
כמו כל מכשיר בחיינו, כגדול עוצמתו כן גודל האחריות והסכנות משימוש לא נכון בו. הגשת תביעה ייצוגית, בפרט מנהלית, צריכה להיעשות בזהירות, בשום שכל ומתוך תחושת אחריות ציבורית, לאחר בחינה מדוקדקת של התשתית העובדתית והמשפטית העומדת ביסוד התובענה והערכה ריאלית של סיכוייה. בשנת 2013 הוגשו בישראל כ- 1,100 תובענות ייצוגיות, כ- 35% מתוכן הוגשו כנגד רשויות.
ניכרת מגמה, עליות וירידות בה, של הכרה הולכת וגוברת בחשיבותו של המכשיר הייצוגי יחד עם דרישות מצד בתי המשפט להתמקצעות והגשת תביעות ייצוגיות ראויות ובעלות תועלת ציבורית.
משרדנו צבר נסיון רב, בארץ ובחו”ל בהגשה וטיפול של תובענות ייצוגיות איכותיות בנושאים מנהליים שבתחום מומחיותינו ובנושאים של איכות הסביבה בשיתוף פעולה עם משרדים שונים.
באתר זה קיבצנו מאמרים ופסקי דין רבים השופכים אור על המגמות בפסיקה ובפרקטיקה להשתלבותו של מוסד התובענות הייצוגיות בנוף המשפטי והכלכלי במדינת ישראל.
