ארנונה – סוגיות נפוצות
כיום, החוק מעניק לעירייה סמכות לא רק לקבוע את סוג הנכס, גודל המבנה במ”ר (לפי מדידות שהיא מבצעת) וגובה הארנונה, אלא גם אפשרות להיכנס לחשבון הבנק של כל תושב או עסק, לקחת כסף ולבצע עיקולים באופן מעורר תמיהה, עוד לפני התחלת הליך משפטי. כל זאת רק עקב כך שהעירייה החליטה שיש חוב שטרם שולם.
בנוסף, במצב של עסקים שהוקמו תחת שותפות (שותפים עסקיים) ופורקו עקב סיבות שונות, העירייה יכולה לדרוש מהשותף שמשלם את תשלום החובות, כיוון שהוא קל וזמין יותר לתפיסה ומענה, תוך שהיא מפילה את חובות השותף שנעלם עליו. זאת ועוד, העירייה תמשיך לפנות לשותף הזמין ששילם את חובו, גם אם אין לו שום קשר לשותף השני, ותדרוש לשלם את חצי החוב שנשאר.
גם כאשר העירייה לא מצליחה לאתר את מחזיק הנכס בהווה, היא תחפש ברישומים ובספרים שלה מחזיקי נכס קודמים, או את בעל הנכס בטאבו (על אף שהיא מודעת ומכירה שגורם אחר מחזיק ומנהל את הנכס בשכירות), ותשלח אליו את חוב הארנונה, במקום לאתר ולשלוח את שוכר הנכס.
אלו רק חלק קטן מהסוגיות והבעיות בתחום הארנונה בישראל, ואינכם צריכים להתמודד איתן לבד!