הפ (חי’) 120/06 אלונית בניה ופיתוח בע”מ נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה כרמיאל
חברה יזמית שחתמה על הסכם פיתוח עם מנהל מקרקעי ישראל אינה בעלת זכות במקרקעין, המקנה לה זכות לפיצויים על פי הוראות סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. כוונת המחוקק בס’ 197 (א) לחוק התכנון והבניה בשימוש בביטוי “בעל זכות” במקרקעין לא הייתה ל”בעל זכות במקרקעין” על פי חוק המקרקעין דווקא. כך, הרחיבה הפסיקה וקבעה כי דייר מוגן זכאי לפיצוים. דייר מוגן מחזיק במקרקעין תקופה ארוכה, ופירוש שונה היה מביא לכך ששכירות לתקופה קצרה, הנזכרת בחוק המקרקעין, תעמיד זכות לפיצוי, בעוד דייר מוגן המחזיק במקרקעין לעתים תקופה ארוכה ואף שילם דמי מפתח, לא יפוצה. לעומת זאת, מהותה של זכות הפיתוח מכח חוזה הפיתוח, הנה מוגבלת, הן מבחינת משך היחסים החוזיים, והן מבחינת תוכנה של הזכות. זכות הפיתוח צרה מזכותו של בר רשות מכח חוזה משבצת מתחדש