מסימני התקופה-התבגרות תעשיית ההייטק- מפיזור כספים להשקעות חכמות
על פי דו”ח רשות החדשנות לשנת 2021-2020, הסוקר את התמורות והאתגרים המאפיינים את ענף ההיי-טק הישראלי, הסממן המרכזי המאפיין את התקופה הנוכחית בהיי-טק הישראלי הוא התבגרות התעשייה. הנתונים מצביעים על יותר חברות היי-טק ישראליות הבוחרות לשמור על עצמאות ולצמוח כחברות המובילות פעילות עסקית גלובאלית; חברות המגייסות סכומים הולכים וגדלים, שהיקף ההכנסות שלהן הולך וגדל, המעסיקות עובדים בהיקף גבוה יותר, וזאת לעומת העבר הלא רחוק שהתאפיין בשוק שבו “אקזיט” ישראלי התאפיין במכירת החברה בשלבים מוקדמים והפיכתה, ברוב המקרים, למרכז פיתוח של חברה רב-לאומית.
מאידך, נתוני הרשות מלמדים כי עיקר הצמיחה בהשקעות היא בסכומים שמגייסים סטארט-אפים בשלבים המתקדמים – חלקם בסכומים חסרי תקדים של מאות מיליוני דולרים בכל סבב השקעה. (בתוך חמש שנים בלבד, מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבעה, משלוש השקעות ב-2015 עד 20 השקעות ב- 2020 כאשר ברבעון הראשון בלבד של 2021 נסגרו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר כל אחת). מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע בשנת 2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO), בעיקר בבורסות של תל אביב ו-וול סטריט.
עם זאת, מצביעים ברשות החדשנות על מגמה מדאיגה לפיה בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר הסטארט-אפים החדשים שקמים בכל שנה. בתוך חמש שנים צנח מספר הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל – מכ-1,400 סטארט-אפים חדשים שהוקמו ב-2014 לכמות שנאמדת בכ-850 חברות בשנת 2019 ועומדת על כ-520 בשנת 2020.
זאת ועוד, בשנים האחרונות ישראל נמצאת במגמת ירידה במדדי חדשנות גלובליים באופן המלמד כי מעמדה התחרותי הגלובלי של ישראל כאומת ה-“סטארט-אפ ניישן” הולך ונשחק. לדוגמה, במדד Index Innovation Global , המפורסם על ידי אוניברסיטת קורנל, Organization Property Intellectual World ובית הספר לעסקים INSEAD זו השנה השנייה שישראל יורדת בדירוג: בשנת 2018 דורגה ישראל במקום 10, בשנת 2019 במקום 11 ובשנת 2020 במקום 13 .
מצד אחד, אנו עדים בעשור האחרון לצמיחה והתפתחות מרשימה באקו-סיסטם החדשנות המקומי, מאידך- מספר הסטארט-אפים החדשים שקמו בשנתיים האחרונות דומה לרמות שהיו קיימות בישראל לפני כעשור.
מגמה זו באה לידי ביטוי גם בתמהיל והיקפי ההשקעות בסבבים השונים: מאז שנת 2015 ניתן לראות ירידה במספר סבבי ההשקעה בסטארט-אפים בשלב ה Seed -, לעומת הכפלת כמות ההשקעות בסטארט-אפים בסבב A ואף מספר המשקיעים הלוקחים חלק בסבבים אלו נמצא בירידה בשנתיים האחרונות, ובפרט בשלבי ה.Seed
ניתוח הנתונים והמגמות מלמד על מגמה של שחיקה באמון המשקיעים בקרנות הון סיכון בשלבי ה SEED וניתן להבין זאת על רקע התוצאות העסקיות של הקרנות לאורך השנים והתחושה שפוזרו כספים רבים מבלי לגדר את הסיכון הגבוה ממילא בהשקעה בחברות הזנק בשלבים המוקדמים של הרעיון.
חברות הזנק הינם הכוח המניע ועתידה של תעשיית ההייטק. בריחת משקיעים מהשקעות בשלבים המוקדמים עלולה לפגוע בטווח הארוך בתעשייה כולה ואף להביא לניוונה.
בשנים האחרונות אנו פועלים בשיתוף פעולה עם משרד עו”ד מיכאל קליינר ומומחים מקרן TechXL בעלי נסיון טכנולוגי ועסקי של עשרות שנים בליווי סטארטאפים ויזמים צעירים מתוך הבנה שאין מקום “לשפוך את המים עם התינוק”. באמצעות רשת עניפה של קשרים עסקיים בינלאומיים באירופה, ארה”ב, האמירויות ואף במדינות שלישראל אין קשרים דיפלומטיים, אנו שותפים לעשייה ולחיבורים עסקיים בין יזמים למשקיעים, לשותפים אסטרטגיים ולאנשי מקצוע במטרה להפוך את ההון המושקע ל”כסף חכם” באמצעות מודל המשלב מימון עם “ערך מוסף”, הן לסטארטאפ והן למשקיע, בדמות תמיכה וליווי מקצועי צמוד ואפקטיבי של מומחים וקשרים עסקיים בעלי ניסיון טכנולוגי ועסקי של עשרות שנים. השילוב המאוזן בין חדשנות לשמרנות מהווה מכפיל כוח ומאפשר ביצוע השקעה חכמה גם בשלבי ה SEED תוך ניצול היתרונות של ההשקעה ברעיון טכנולוגי, מחד, וגידור הסיכונים והגדלת סיכויי ההצלחה , מאידך. מדובר בשלב נוסף של “התבגרות” התעשייה: מפיזור כספים באופן עיוור להשקעות חכמות (על אף שמדובר בהון סיכון).
התבגרות התעשייה מלמדת על שלב נוסף בהתפתחות הענף, מ”אורות ללא כלים” להליך מובנה של בניית “כלים” לקבלה וניצול מיטבי של השפע והפוטנציאל הטמון בתעשיית ההייטק הישראלית.