בשנים האחרונות התפשט לו נוהג בקרב הרשויות המקומיות לדרוש מנישומים תשלומים בסכומים גבוהים בנימוק ל”טעות” בשומת הארנונה או בחוסר התאמה בין הרשום בספרי העירייה למצב בפועל, תוך הטלת מיסים ותשלומי חובה אחרים בתחולה רטרואקטיבית. כעקרון, הנטייה במשפט היא להסתייג מנורמה בעלת תחולה למפרע נוכח פגיעתה בעקרונות יסוד של צדק והגינות, ביכולת ההסתמכות, ביציבות המשפטית וכפועל יוצא גם באמון הציבור במוסדות השלטון. למרות האמור, קיימים מקרים רבים בהם מאשרים בתי המשפט הטלת חיובים רטרואקטיביים. בשיטה הקיימת לא ניתן להגדיר מראש מתי יחול הכלל ומתי ידו של היוצא מן הכלל תהיה על העליונה, אולם, ברור, כי נדרש נסיון מעשי רב וחוש ארנונאי מפותח על מנת להסיר את רוע הגזירה, או לפחות, להקטין את היקפה.
