האם ניתן לתבוע את הרשויות בגין מפגעי ריח של ביוב לא תקין?

מועצה מקומית אשר התרשלה במניעת ריחות רעים – תשלם

מאת: עו”ד ענבל בר און

האם אחראית רשות מקומית למפגעי הביוב אשר בתחומה, אשר גרמו למטרדי ריח קשים וחריפים ליד בתי מגורים? ומה באשר לאחריות המשרד לאיכות הסביבה? שאלה זו נדונה בתא (חי’) 20732-11-10 סלאח חלבי נ’ מועצה מקומית דלית אל כרמל, פורסם בנבו (11.4.16).

בית המשפט פסק, באותה פרשה, כי המועצות המקומיות התרשלו בנקיטת אמצעי זהירות בנסיבות שבהן, בצינור הביוב היו נקודות עיקול רבות, מה שגרם לפליטת ריחות, וגם עומס השפכים (לרבות תעשייתיים) הגדיש את הסאה, ולפיכך על הרשות לשלם פיצויים, וזאת מכוח הוראות חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ”ב – 1962.

באשר למשרד לאיכות הסביבה: כאן בית המשפט קבע הלה כי אינו חסין מכוח חוק הנזיקין האזרחיים, וכי אחריותו לפקח על מועצות מקומיות, בנושא מפגעים, קמה מכוח סעיף 5(2) לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ”ב- 1992;

מכוח סעיף זה, מי שפנה אל הרשות, אך זו האחרונה לא פעלה מיידית לפיקוח שיוביל לסילוק המפגע, רשאי להגיש תביעה נזיקית בתוך 60 יום מיום הודעתו לרשות.  היות, כך נפסק, והמשרד לאיכות הסביבה ביצע את הפיקוח כהלכה, לרבות ביקורים רבים, חוזרים ונשים, במקום, כמו גם מתן הנחיות, פיקוח על ביצוען, ואף הגשת כתב אישום כנגד הרשויות המפרות, לא ניתן לומר כי הפר את חובת הזהירות הקונקרטית שלו כלפי התושבים.

באשר לנזק: נדחתה טענת הנתבעים כאלו “על טעם ועל ריח אין להתווכח” וכאילו עסקינן בעניין סובייקטיבי (ראו עניין ת”צ 13974-07-12, אלבז נ. אסמי עוז 2000 בע”מ [פורסם בנבו] ניתן ביום 18/6/15)), אך מאידך, הסכום שביקשו התובעים, כ 200 אלף ₪, נתפס כמופרז בעיני בית המשפט, שפסק להם אך ורק 10 אלף ₪.