עמנ (ת”א) 247/05 רכבת ישראל בע”מ נ’ מנהל הארנונה מועצה אזורית דרום השרון.
בשנת המס 1997 בוטלה במסגרת חוק ההסדרים הוראת סעיף 61 לחוק רשות הנמלים והרכבות 1961. סעיף זה השווה את מעמדה של רשות הנמלים והרכבות, למעמדה של המדינה, בכל הקשור למיסים, ארנונות ותשלומי חובה אחרים. המסקנה היא שרכבת ישראל איננה זכאית עוד, להנחה מארנונה על פי הוראות סעיף 3(ב) לפקודת הפיטורין. פרשנות אחרת לדעת בית המשפט תרוקן את הוראת הביטול של סעיף 61 האמור מתוכן. מעבר לכך, החל במועד בו התאגדה רכבת ישראל כתאגיד מסחרי כלכלי לכל דבר, הרי שהיא מחזיקה בנכסים המשמשים אותה כתחנות הסעה לציבור המשתמשים ברכבת לצרכיה היא, קרי לצורך הפעלת שירותי הסעה ותובלה ברכבת אותה היא מפעילה, ולאו דווקא לצורכי הממשלה או המדינה. למסקנה דומה הגיע בית המשפט בעת”מ 2476/05, רשות שדות התעופה – עיריית הרצליה, לאחר שסעיף דומה לסעיף 61 שעניינו השוואת מעמדה של רשות שדות המדינה למדינה בוטל אף הוא. נפקותם של הדינים, או החוקים הספציפיים, שהעניקו פטורים או הנחות לרכבת, כמו פקודת הפיטורין, פקעה מאליה ועברה מן העולם, לנוכח ביטולו של סעיף 61. בית המשפט קבע למעשה שהרכבת איננה זכאית יותר לפטורים או הנחות בתשלומי הארנונה, המושתים עליה ע”י הרשויות המקומיות.