עמ”נ 254/05 סופרגז ואח’ נגד מנהל הארנונה עירית כרמיאל
השאלה שנידונה בפסק הדין הינה האם ניתן לחייב בארנונה, כדרישת עירית כרמיאל, בגין צוברי גז ומרווחי הבטחון סביבם על אף שלא היה נהוג לחייב בגינם בעבר, ואם כן, באיזה סיווג ומי ייחשב כמחזיק: האם חברות הגז או דיירי הבניינים. בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (כבוד השופט רון סוקול) קבע כי עצם הטלת החיוב, אינה מהווה “שינוי סיווג” האסור לפי חוקי ההקפאה, אלא הטלת ארנונה לראשונה (שאינה בניגוד לחוקי ההקפאה) על נכס שלא חויב בעבר. גם הטענה לפיה אין לחייב את צוברי הגז בגלל היותם מתקני תשתית (סע’ 274 לפקודת העיריות) נדחתה.לעניין סיווג הנכס קבע בית המשפט, כי במרבית המקרים, יהיה החיוב לצוברים כחלק משטח הבניין ולא כ”קרקע תפוסה” אם כי יתכנו מקרים בהם צוברים הממוקמים בשטחים ציבוריים או במבנים נפרדים, שאת שימושם לא ניתן יהיה להגדיר כטפל לשימוש שנעשה בבניין, יחויבו אחרת. לעניין השאלה מיהו המחזיק בצוברי הגז, החזיר בית המשפט את ההכרעה הסופית בעניין לוועדות הערר, אך קבע, כי בהיעדר נסיבות מיוחדות, בעלי הזיקה הקרובה ביותר לצוברי הגז (ומרווחי הביטחון) יהיו דיירי הבניינים ולא חברות הגז.