כספים שנגבים על ידי מועצה איזורית עבור ועד מקומי שייכים לועד המקומי ולא למועצה. הותרת הכספים או חלקם בידי המועצה מהווה חריגה מחקיקת ההקפאה.

עמ”נ  650/06  זכריה אבידר עו”ד נ. מועצה אזורית מטה יהודה וועד מקומי קריית יערים, 

המועצה האזורית מטה יהודה, גובה מתושבי מושב קריית יערים החל משנת 1994 דמי וועד בשיעור של 20% מסכום הארנונה הכללית בנוסף לתשלומי הארנונה למועצה. את דמי הוועד העבירה המועצה האזורית לוועד הישוב כחלק ממס הוועד אותו גובה קריית יערים. בשנת 2006 גבתה המועצה דמי וועד אך הפעם העבירה רק 15% מן התשלומים לועד המקומי ולא 20%. העותרים דרשו כי מלוא ה 20% שנגבו כמס וועד יועברו לקריית יערים ולא רק 15%.נשיאת בית המשפט לעניינים מנהליים השופטת מוסיה ארד, דחתה את טענת המועצה כי המדובר בכספי ארנונה השייכים למועצה ומוענקים לוועד כמענק וקבעה כי המדובר במס וועד, נקבע שקיצוץ בהעברת סכומי מס הוועד, משמעו הגדלת סכומי הארנונה הכללית אותם גובה המועצה והגדלה זו, שנעשתה ללא אישור שר הפנים, מנוגדת לחקיקת ההסדרים. לפיכך נקבע, כי  יש להעביר את מלוא הסכום שניגבה כמס (20%) לוועד לקריית יערים.יצוין, כי מפסק הדין עולה, כי בשנים 2005- 2000 הפסיקה המועצה לחלוטין את העברת דמי הוועד לקריית יערים והתושבים שנדרשו להגדיל את הסכומים ששולמו לוועד, זכו בתביעה להשבת הכספים שניגבו בכפל על ידי הוועד והמועצה האזורית.