בר”מ 8687/11 נורקייט בע”מ נ’ עיריית פתח תקווה- מנהל הארנונה
המבקשת היא חברה מסחרית העוסקת בהסעדה במתחם פארק התעשייה “אזורים” בפתח תקווה. בשנת 2006 שונה סיווג הנכס של החברה מ”תעשייה ומלאכה” ל”מסחר ושירותים”. השגה וערר שהגישה החברה נדחו, והחברה הגישה ערעור מנהלי, כאשר לכתב הערעור צירפה מסמך הנחזה להיות החלטת ועדת הערר. בית המשפט קמא דחה את ערעור החברה, וזאת מבלי שהתייחס כלל לגופם של דברים, שכן קבע כי: “כתב הערעור המתייחס למסמך שאינו החלטה עליה מערערים – אינו מאפשר לבית המשפט לעמוד על מהות הערעור ולבררו לגופו”. על החלטה זו, הוגשה בקשת רשות הערעור, בה טענה החברה כי ערעורה נדחה אך ורק מטעם פרוצדורלי-טכני, כדבריה, וכלל לא נבחנו הטענות ביחס לשאלת סיווג העסק לצרכי ארנונה. נטען כי צירוף ההחלטה הנחזית נעשה בשוגג, ובית המשפט קמא היה צריך לאפשר לחברה לתקן את כתב הערר. לטענת החברה, בית המשפט קמא לא ביצע בחינה מעמיקה בנוגע למחלוקת בשאלה האם צירוף ההחלטה הנחזית נעשה בשוגג, או שמא במזיד, ולכן היה עליו להימנע מלגבש דעה נחרצת בעניין. ביהמ”ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור,