בג”ץ

מטרתו של עמוד זה, לאפשר לכם להבין מה הוא תפקידו של בג"ץ בתחום המשפט המנהלי. כאן תגלו מהם הנושאים הנידונים בבגץ ומהם מבחני הסף להגשת בג"ץ. הרגישו חופשי לעיין בעמוד, קיראו והשכילו. אל תהססו לפנות אלינו בכל שאלה.

הנושאים הנידונים בבג”ץ

ביהמ”ש העליון בשבתו כבג”צ מוסמך לדון לעניינים שבהם הוא רואה צורך לתת סעד למען הצדק ושאינם בסמכותו של ביהמ”ש או בית דין אחר. אולם מאז הוקמו בתי המשפט לעניניים מנהליים מוגשות עתירות לבג”צ במקרים בהם חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים שותק לגביהם.

 
בנוסף, לעיתים בתי המשפט לעניינים מנהליים מפנה עתירות שהוגשו בפניו לבית המשפט הגבוה לצדק כאשר הוא רואה צורך ציבורי מיוחד בכך. כך למשל, עתירה כנגד רשות ציבורית בעלת חשיבות מיוחדת תידון בדרך כלל בבג”ץ לעומת עתירה בעלת חשיבות משנית שתידון בבית המשפט לעניינים מנהליים.

בנוסף, החלטות מנהליות בעלות תחולה ארצית (לרבות פסילת חוקים) ידונו בדרך כלל בבג”ץ לעומת החלטות בעלות תחולה מקומית ידונו בבית המשפט לעניינים מנהליים. ועוד, עתירה כנגד החלטה של שר בממשלה תידון בבג”ץ לעומת עתירה כנגד פקיד ציבור בדרגה נמוכה יותר תידון בדרך כלל בבית המשפט לעניינים מנהליים.

מבחני הסף להגשה

1.זכות העמידה – באופן היסטורי, האינטרס חייב להיות אישי, שהאזרח נפגע באופן אישי מרשות מנהלית כלשהי. אי אפשר לעתור עבור מישהו אחר שנפגע. עם השנים בג”ץ הרחיב את הזכות הזו גם לעמותות וגופים אחרים שמייצגים ציבור או שעותרים כנגד שחיתות ציבורית.

2.שפיטות –  על בית המשפט להחליט האם הנושא “שפיט”, או שמדובר בנושא שהוא מחוץ לסמכותו של בית המשפט, למשל נושאים מדיניים וכד’. וכן האם  ראוי שבג”ץ יפסוק באותו נושא .

3.שיהוי בהגשת העתירה – בית המשפט מחליט האם העותר פעל להגשת העתירה בזמן סביר. הפסיקה מבחינה בין שיהוי סובייקטיבי לשיהוי אובייקטיבי.

4.אי נקיון כפיים –  הגוף שמגיש עתירה לבג”ץ, חייב לבוא לבית המשפט בידיים נקיות, מבלי להסתיר מידע ולהציג את התמונה המלאה ומכלול האינטרסים.

5.סעד חלופי – אם ניתן לקבל סעד חלופי בבית משפט אחר, אין לגשת  לבג”ץ.

6.מעשה עשוי – אין טעם לפנות לבג”ץ אם המעשה כבר נעשה ואי אפשר להחזירו לקדמותו.

הסעד אותו ניתן לבקש בבג”צ – בג”צ מוסמך ליתן צווי “עשה” ו”לא תעשה” למדינה ומוסדותיה, או להצהיר על חוקיות או אי חוקיות החלטה ו/או נוהל מנהלי ו/או דבר חקיקה.