סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים – ירידה לכיסם הפרטי של בעלי שליטה בחברות

סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה, אשר תוקן בשנת 2004, מאפשר לרשויות המקומיות לגבות חובות ארנונה מחברות אשר שכרו נכסים בתחומן, ואשר הותירו אחריהן חובות ארנונה - באופן ישיר - מבעלי השליטה בחברות.

הדבר נעשה באמצעות אימוץ סעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה אל תוך דיני המיסוי המוניציפלי שבחוק ההסדרים משנת 1992: סעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה מקים חזקה שבדין ולפיה - בעל שליטה בחברה שלא שילמה את מיסי החובה שלה - יראו אותו כמי שהבריח את נכסי החברה - מתוך מטרה לחמוק מתשלום מס - אלא אם כן יוכיח הוא אחרת. עד לשנת 2004 היו בעלי שליטה בחברה - מקום שלחברה חובות מס - כפופים להוראות סעיף זה.

החל מיום 1.1.2004, וזאת בעקבות הוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, גם בעלי שליטה בחברה - מקום בו החברה הותירה אחריה חובות ארנונה - כפופים להוראות סעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, וניתן לרדת לכיסם האישי לצורך גביית חובות הארנונה של החברה - ישירות מהם.

סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), התשנ”ג – 1992, תוקן בשנת 2004, וזאת במסגרת סעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס”ד – 2004.

סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים מאפשר לרשויות המקומיות לגבות את חובות הארנונה אשר הותירו אחריהן חברות אשר שכרו נכסים בתחומן, באופן ישיר – מבעלי השליטה של אותן חברות: הסעיף מניח, בבחינת חזקה שבדין, כי בעלי השליטה בחברות הבריחו את נכסי החברה לכיסם הפרטי- וזאת במטרה להתחמק מתשלום חובות ארנונה. על בעל שליטה בחברה אשר מבקש להוכיח היפוכו של דבר- הנטל להוכיח זאת.

למעשה, אימץ סעיף 8(ג) את ההסדר שבסעיף 119א לפקודת מס הכנסה, אשר מאפשר לרשויות המס לרדת לכיסם הפרטי של בעלי שליטה בחברות, וזאת במטרה לגבות מהם באופן ישיר את אותם מסים, אשר החברות הותירו אחריהן, ולא שילמו. אולם סעיף 8(ג) לא אימץ את הוראות סעיף 119א לפקודת מס הכנסה במלואן אל תוך חקיקת הארנונה, אלא אך ורק באופן חלקי- ודווקא אותם סעיפים שבסעיף 119א לפקודת מס הכנסה אשר מרסנים את כוח הגבייה של הרשות, ואשר מגנים על הנישום, לא מצאו את דרכם לסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים.

הדיון בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים – בבתי המשפט

חקיקת סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, וזאת במסגרת התיקון של שנת 2004, היוותה גזירה לא קלה, יש לאמר, לבעלי שליטה בחברות, אשר מחויבים, כעת, באופן אישי, בחובות הארנונה של אותן חברות. לפיכך, סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, על כל הבטיו, נדון באופן תדיר בערכאות השונות של מערכת בתי המשפט;

כך למשל, באופן תדיר נדונה השאלה האם החזקה שבדין המובנית בסעיף, ולפיה, בעלי השליטה בחברה הבריחו את נכסי החברה במטרה לחמוק מתשלום חובות ארנונה, מכילה בתוכה, מניה וביה, חזקה ולפיה היו נכסים לחברה; כך לדוגמא, נדונה באופן תדיר השאלה – כיצד יש להוכיח אם היו נכסים לחברה, והאם יש לחשב את מצבת הנכסים שהיו לחברה בעת חדילת פעולתה, במונחי ברוטו או במונחי נטו;

כן עולה בפסיקה השאלה – במידה ונמצא כי בעלי השליטה בחברה הבריחו את נכסיה – יש לגבות את חובות הארנונה מן הנכסים שהוברחו עצמם, או שמא, מבעלי השליטה אשר הבריחו את הנכסים, וככל שגובים את חובות הארנונה מכיסם הפרטי של בעלי השליטה עצמם – עולה השאלה האם יש לרדת לכיסם – עד לגובה הנכסים שהוברחו, או שמא, עד למלוא גובה חוב הארנונה שחבים הם לרשויות? והאם ניתן לגבות מבעלי השליטה חובות נוספים לרשויות המקומיות, כגון חובות מים, אגרות, אבטחה, היטלים שונים, או שמא את הגביה מכיסם הפרטי של בעלי השליטה יש להגביל אך ורק לחובות הארנונה?

דיון בפסיקה בשאלות עקרוניות ומהותיות

הפסיקה מעלה גם שאלות עקרוניות יותר, הן בנושאי סמכות (היינו – מהי הערכאה המתאימה ביותר לדון בשאלות העולות מתוך הוראותיו של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים), והן בנושאים מהותיים יותר – כגון – מידת חוקתיותו של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, כמו גם ההשוואה בינו לבין הסדר הרמת המסך המעוגן בסעיף 6 לחוק החברות.

בנוגע לשאלת הסמכות המתאימה לדון בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, נדונו בפסיקה שאלות כגון – האם הליכי גביה מנהלית הינם האפיק המתאים לבירור הסוגיות המשפטיות והעובדתיות העולות מכוחו של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים? האם תביעות לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים ראויות להידון בסדר דין מקוצר, חרף מגבלותיו של סדר דין זה? האם ניתן להעלות במסגרת דיון בבית המשפט בנושא סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים גם שאלות שהינן בסמכותו של מנהל הארנונה על פי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל”ו-1976?

באסופת מאמרים זו, אשר כל אחד מהם דן באספקט אחר של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, ניסינו לשפוך אור על הסוגיות השונות המתעוררות בעקבות הוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, אשר מפנה, בתורו, להוראות סעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה. הצגנו את עמדת הפסיקה בכל סוגיה וסוגיה, וככל שישנו צורך בכך – הוספנו גם את עמדתנו, בדבר המדיניות השיפוטית הראויה בעניין סוגיה חשובה זו בתחום המיסוי המוניציפלי.

מאמרים לקריאה נוספת

סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים – האם ניתן להתגונן בטענת “איני בעל שליטה” בבית המשפט?

לפי סעיף 3(א)(4) לחוק הערר, טענת בעל שליטה בחברה, אשר נתבע לשלם את חובותיה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, רשאי להעלות בפני מנהל הארנונה טענה מסוג “איני בעל שליטה”. האם סמכותו של מנהל הארנונה חוסמת את נישום הארנונה מלהעלות טענה מסוג “איני בעל שליטה” בפני ערכאה שיפוטית?

האם תביעת רשות מקומית כנגד בעלי שליטה בחברה מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים ראויה להידון בסדר דין מקוצר?

לרוב, כאשר רשויות מקומיות מגישות תביעות כנגד בעלי שליטה בחברות, וזאת מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, הן מגישות את התביעה בסדר דין מקוצר, וזאת על פי סעיף 202(2) לתקנות סדר הדין האזרחי. האם זו הדרך הראויה?

חובתה של הרשות המקומית לברור את האפיק המשפטי המתאים בתביעת ארנונה כנגד בעלי שליטה בחברה

לרשויות המקומיות בישראל, מוקנית פררוגטיבה – לנקוט כנגד נישומים – הליכי גבייה מנהלית -הליכים דרקוניים אשר פוגעים בצורה מרחיקת לכת בזכויות הנישום. אולם, פררוגטיבה לחוד, וחובת תום הלב וההגינות של הרשות לחוד…     מה אומרת הפסיקה על כך?

האם סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים עובר את מבחן החוקתיות?

נישומים רבים, אשר ננקטים כנגדם הליכי גבייה מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, טוענים בפני הערכאה השיפוטית כי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים אינו חוקתי. אמנם?

סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים לא יחול על חובות שאינם ארנונה

לשונו של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים קובעת כי מכוחו ניתן יהא לגבות חובות ארנונה. ועם זאת, הרשויות המקומיות מנסות את כוחן, ונוקטות הליכי גבייה מכוח סעיף זה, גם מקום בו עסקינן בחיובים מוניציפליים נוספים כגון מים, היטל ביוב, אגרות, ועוד. האם זה חוקי?

גבייה לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים צריכה להיעשות לאורם של כללי המשפט המנהלי

המחוקק הקנה לרשויות המקומיות פרורגטיבה – להפעיל הליכי גבייה מנהלית. אולם, כשהליכי גבייה מנהלית אלו נוגעים לחובות שנוצרו מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, על הרשות לרסן את עצמה, וזאת, תוך שימוש בכללי המשפט המנהלי.