ת”א (ת”א) 1174/00 קרן חיים נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ-סניף הוד השרון והוועדה המקומית לתכנון ובניה קריית אונו
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופטת ברון צפורה) דחה את טענות התביעה כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית אונו. דובר בתביעה נגד בנק אשר מימן את פרויקט התובעים ונגד הועדה בגין התנהלות אשר לטענת התובעים הביאה לעיכוב בפרויקט ולהפסדים כספיים. התובעים טענו, כי הוועדה הוציאה שומת היטל השבחה מופרזת ולכן עליה לתקן את השומה. בנוסף, נטען, כי הבנק סירב לשלם את ההיטל ההשבחה עם דרישתו, מה שגרם לעיכוב משמעותי של הפרויקט וכן סירב לסיים את הסכם הליווי ולאפשר לתובעים להקטין את נזקם.בית המשפט קיבל את טענות הוועדה וקבע כי לא מדובר בשומה אשר “בטעות יסודה” ולכן הוועדה אינה יכולה לתקן את חוות הדעת. השימוש בסעיף הינו נדיר ונועד לאפשר לוועדה לתקן את שומתה בעיקר בנושאים טכניים. הפרוצדורה להכרעה במחלוקת שמאית המתגלה בין שמאים מצויה בהליכים הקבועים בסעיף 14 לתוספת השלישית לחוק ואין מחלוקות שמאיות לגיטימיות, אשר מתעוררות לרוב במקרים מסוג דנא, יכולות להוות בסיס לתביעות בנזיקין. יוצא כי הוועדה רשאית להפעיל שיקול דעת מטעמה בכל הנוגע לשומתם של התובעים כאשר לא מדובר בטעות בעריכת השומה. קביעה הפוכה מזו תרוקן מכל תוכן את סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק כאשר כל נישום ששומת הוועדה אינה לטעמו יתבע את הוועדה בגין רשלנות.