גופים עירוניים אחרים

תאגידים עירוניים

 הקמת תאגיד עירוני על ידי רשות מקומית

תאגידים עירוניים או חברה עירונית הינן חברות בבעלות רשות מקומית (אחת או יותר) או בבעלות משותפת של רשות מקומית עם גורם אחר (ציבורי או פרטי). התאגיד העירוני יכול להיות חברה בערבון מוגבל ואז היא פועלת כגוף עסקי לכל דבר, או יכול להיות עמותה עירונית ואז היא פועלת ככל מוסד ללא כוונת רווח.

החברה העירונית פועלת על בסיס עסקי , כמשק סגור, בעלי מדדי הצלחה כלכליים. סעיף 249 לפקודת העיריות מקנה לעירייה סמכות לייסד תאגיד עירוני לכל מטרה “שהיא בגדר סמכויות העירייה ותפקידיה”.

התנאים העיקריים לייסוד החברה העירונית הינם: על העירייה להחזיק לפחות במחצית ההון או במחצית כח ההצבעה בתאגיד, נציגי העירייה בדירקטוריון יהיו חייבים “להקפיד על כך שפעולות התאגיד העירוני יהיו במסגרת סמכויות העירייה ותפקידיה”, חובת האמון שנציגי העירייה בדירקטוריון חייבים כלפי העירייה “לעולם תהיה עדיפה על חובתם כלפי התאגיד”.

משרד הפנים פרסם נוהל ממשלתי להקמת חברה עירונית “נוהל בקשה להקמת חברה על ידי רשות מקומית”. רשות מקומית המבקשת לייסד תאגיד עירוני חייבת להגיש בקשה למשרד הפנים על מנת לקבל את אישור השר.

הנוהל מחייב לפרט בתקנון את המטרות העיקריות לשמן מוקמת החברה.

כעקרון, משרד הפנים לא מוסמך לאשר ייסוד של חברה שנועדה לבצע תפקידים החורגים מחובותיה וסמכויותיה של הרשות המקומית.

על הרשות המקומית להגיש למשרד הפנים תוכנית כלכלית עיסקית לחמש שנים  המצדיקה את הקמת התאגיד, הן מבחינת הוצאת הפעילות מהרשות אל התאגיד והן מבחינת הסיבה לביצוע הפעילות על ידי תאגיד עירוני ולא על ידי חברה פרטית. כמו כן, התוכנית צריכה להסביר את אופן השתלבות החברה בפעילות הרשות.

תאגידים עירוניים עוסקים בביצוע תשתיות עירוניות, בניית מוסדות ציבור, פינוי ובינוי, חניה, גינון ופארקים, חינוך ותרבות הפנאי, מתנס”ים,  מתקני חנייה, ייזום פרוייקטים אורבאניים ויזמות אחרת.

התאגידים העירוניים עוסקים בפיתוח כלכלי- אורבאני, תכנון אזורי תעסוקה, השבחת נכסי נדל”ן עירוניים וכן מימון פרוייקטים של תשתיות על ידי מתן זיכיון ארוך טווח כגון, רכבת קלה, מכוני טיהור שפכים, אתרי פינוי ומיחזור פסולת וכד’.

היתרונות והחסרונות בהקמת תאגידים עירוניים

גוף בעל אופי משימתי ויעדים מוגדרים

הרעיון בהקמת גוף ייעודי למטרה מוגדרת נובע מהצורך להשתחרר מהטלת משימה בעלת חשיבות מיוחדת על המנגנון העירוני העמוס במטלות ממטלות שונות. הקמת מסגרת ייעודית למטרה ספציפית תאפשר להקדיש את כל המשאבים והמאמצים לביצוע אותו פרוייקט.

בנוסף, הקשר בין ראש הרשות למנהל הפרוייקט הינו קשר ישיר ללא הפרעה של דרגי ביניים או מחסומים בירוקרטיים אחרים. התאגיד העירוני פועל בדרך כלל באמצעות מנגנון עצמי קטן יחסית תוך התבססות על מיקור חוץ ושימוש מושכל בכח אדם איכותי מהמגזר הפרטי.

כלי פוליטי בידי ראש הרשות

תאגיד עירוני הינו כלי פוליטי המאפשר לראש הרשות לפרוע התחייבויות פוליטיות ולהרחיב את התמיכה הפוליטית של ראש העיר הנבחר באמצעות חלוקת משרות, תפקידים ושיתופי פעולה כלכליים עם מי שראש העיר חפץ ביקרו. דרגות השכר ותנאי העבודה בחברה עירונית יהיו בדרך כלל טובים יותר מאילו העירוניים בשל אופיו ה”זמני” של התאגיד, היכולת להתקשר באמצעות חוזים אישיים  ללא ועד עובדים ותחת מגבלות גמישות יותר מהעסקה בשירות הציבורי.

הגדלת הכנסות

התאגיד העירוני מוקם על דרך הכלל כמשק כספים סגור המהווה גם, בדרך כלל, מקור לקבלת הכנסות הנובעות מביצוע המטלות הנדרשות ממנו. למעשה, השימוש בחברה העירונית מאפשר לרשות המקומית להגדיל את בסיס ההכנסות העירוני שהיה קיים בלעדיה. התאגיד מהווה לא רק גורם ביצוע, אלא בעיקר, גורם יוזם, מפתח ובעל תשואות כספיות.

החברה העירונית שואפת להימצא בנקודת ההשקה שבין הגוף העסקי בו ההתנהגות מוכתבת ע”י שיקולים של יעילות ורווח, לבין הגוף השלטוני, בו השיקולים המנחים הם מינהל תקין ושמירה על אינטרס ציבורי.

על פי נתוני משרד הפנים קיימות בישראל למעלה מ- 500 תאגידים עירוניים. מספר התאגידים הפעילים לא ידוע, אולם, הערכות הן שמחציתם פעילים. מחזור ההכנסות השנתיות המצרפי של התאגידים העירוניים מוערך בכ- 5 מליארד ₪.

על מנת ליהנות מהיתרונות המובנים בהקמת תאגידים עירוניים יש לעשות שימוש מושכל ב”כלי” הנקרא תאגיד עירוני, שכן היתרונות עלולים להפוך בנקל למכשלה ולחסרון. הגמישות הניהולית לצד היתרון הפוליטי עלולים להוות פתח לניצול הסמכות השלטונית ולשרת צרכים פוליטיים וגביית כספים לא מבוקרת ללא סמכות ותוך ניצול היתרונות והפיכתם לסיאוב או שחיתות שלטונית.

במקרים של חשש לגבייה ללא סמכות חוקית, פעל משרדנו להגנה על האינטרס של הלקוחות אם באמצעות תובענות מתאימות ואם באמצעות תובענות ייצוגיות.

איגודי ערים/רשויות תעשייתיות

איגודי ערים

איגוד ערים הינה התאגדות של רשויות מקומיות מכוח חוק איגודי ערים התשט”ו-1955 ותיקוניו.

מטרת ההתאגדות היא לקדם מטרות משותפות של רשויות מקומיות, חברות האיגוד, באמצעות התאגדות של מספר רשויות לצורך שיתוף פעולה איזורי. בישראל איגודי ערים למים וביוב, איגודי ערים לתברואה והטמנת פסולת, איגודי ערים לאיכות סביבה, איגודי ערים לוטרינריה, כבאות והצלה חינוך ורווחה, בריאות ושיתופי פעולה כלכלייים.

בישראל עשרות איגודי ערים בתחומים האמורים.

איגוד ערים פועל תחת סמכות ואחריות של הרשויות המקומיות שהן , למעשה, חברות האיגוד. איגוד ערים נחשב כגוף ציבורי לכל דבר ועניין שכן הוא מוקם מכוח חיקוק לתכלית ספציפית וחלים עליו  כללי המשפט המינהלי. בדרך כלל, ניציגי האיגוד אינם נבחרי ציבור ונציגיו מתמנים על ידי שר הפנים.

בישראל פועלים כיום 29 איגודי ערים ועוד כ-20 איגודי ערים לכבאות. הם פרוסים ברוב אזורי הארץ.

רשות תעשייתית

מועצה מקומית תעשייתית היא רשות מוניציפלית המנהלת אזור תעשייה בשטח שאינו נמצא בתחומה של רשות מקומית קונבנציונלית, כגון,  נאות חובב בדרום ומגדל תפן בצפון  הרשות התעשייתית מתפקדת כרשות מקומית לכל דבר ועניין  בכל הקשור לשמירה על כל המערכות הציבוריות הקיימות באתר התעשייתי לרבות מערכות התשתית ( כבישים,  ביוב, ניקוז, שפכים, מים,  שטחים ציבוריים  וכיוצ”ב) , פיקוח על קיום חוקים, תקנות וצווים בקשר לבנייה, הפעלה והחזקת מפעלים באתר התעשייתי, שמירה על איכות הסביבה וכד’.

בשל אופיה המוגדר , המועצה לא עוסקת בנושאי חינוך, רווחה וכו’. מפעלי המועצה אינם משלמים ארנונה ליישובים הסמוכים, אלא משלמים אגרה למימון פעילות המועצה התעשייתית.

המועצה נטולת מענקים ומתפקדת לפי הנחיות משרד הפנים ולפי דיני השלטון המקומי.