היטלי פיתוח על מה ולמה?

היטלי פיתוח תשתיות נועדו להוות מקור מימון להקמה ראשונה של תשתיות עירוניות, כגון, סלילת כבישים ומדרכות, תשתיות מים וביוב (צנרת להולכה ואספקת מים, צנרת לסילוק ביוב, מתקני טיהור שפכים וכיוצ"ב) ותשתיות תיעול וניקוז מי הגשמים.
המועד בו מתגבשת חובת תשלום הינו במועד ההתקנה הראשונה של התשתית העירונית הגובלת או משרתת את הנכס, או במועד הגשת בקשה להיתר בניה חדשה או תוספת בניה.

המקור החוקי להטלת ההיטלים

המקור החוקי להטלת ההיטלים מצוי בפרק שנים עשר לפקודת העיריות המנדטורית, המסמיך את הרשות המקומית לבצע פעולות שונות לטובת תושבי הרשות, ובכלל זה, לבנות ולהקים בנייני ציבור, לסלול כבישים ומדרכות להקים מפעלים ותשתיות מים, ביוב וניקוז, להקים ולפתח גינות ציבוריות ועוד כיוצ”ב.

במקביל לסמכויות שהוטלו על העירייה, הסדיר את המחוקק המנדטורי את מקור המימון לאותם סמכויות. ככלל, הארנונה אינה אמורה לממן הקמה חדשה של תשתיות, ולכן נקבע שהרשות המקומית רשאית להתקין חוקי עזר על פיהם ומכוחם ניתן לגבות כסף מבעלי הנכסים למימון התשתיות האמורות לשרת אותם ואת המשתמשים בנכסיהם.

מעמדם של חוקי העזר הינו כמעמד של חקיקת משנה, למעשה, בחקיקת חוקי העזר מתפקדת מועצת הרשות המקומית כבית מחוקקים זוטא.

סוגי ההיטלים

סלילת כבישים ומדרכות–

מערכת הכבישים והמדרכות העירוניות אמורה להיות מוקמת על ידי העירייה באמצעות כספים  הנגבים כהיטלי פיתוח סלילת כבישים ומדרכות. כבישים ראשיים ובין-עירוניים נמצאים בשליטת גופים אחרים ואינם ממומנים על ידי הרשות המקומית.

הקמת תשתיות מים וביוב–

עד לחקיקת חוק תאגידי מים וביוב, מערכת צנרת המים לאספקת מים ומערכת הובלת הביוב להולכת השפכים היו באחריות הרשות המקומית, ומהקמת התאגידים- עברה לאחריות התאגידים.

מערכת אספקת המים כוללת את כל מאגרי המים והטיפול בהם, מתקני שאיבה וסניקה, צינורות ההולכה,  מקבלת המים ממקורות או ממתקני ההתפלה ועד לחיבור צנרת אספקת המים לנכס. מערכת הביוב כוללת את כל מערכת הביוב, החל מצינורות ההולכה וכלה במתקנים ומפעלים לטיהור השפכים וסילוקם אם בדרך של השבתם לטבע או בשימוש חוזר בהם להשקייה.

כעקרון, רפורמת התאגידים קבעה את ביטולם של היטלי פיתוח בשל התקנת תשתיות מים וביוב ומימון הרכיב ההוני באמצעות תשלומי המים השוטפים. למרות קביעת עקרון זה, רשות המים והביוב אפשרה לתאגידים לגבות היטלי מים וביוב בנוסף לגביית הרכיב ההוני במחיר המים באמצעות הוראות מעבר שהוארכו מידי שנה באופן שרירותי.

הקמת תשתיות תיעול–

תשתיות התיעול והניקוז נועדו לנקז את מי הגשמים והשטפונות בימים גשומים. כל מערכת התיעול בתחום הרשות המקומית מוקמת ומתוחזקת על ידי הרשות המקומית , בעוד תשתיות התיעול והניקוז מחוץ לרשות המקומית, מצויות באחריותם של רשויות הניקוז שהוקמו מתוקף חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות התשי”ח 1957. בארץ פועלות 11 רשויות ניקוז בפריסה ארצית מלאה.

הקמת מבני ציבור ופיתוח גינות ציבוריות (שצ”פ- “שטחים ציבוריים פתוחים”)-

בשנים האחרונות החלו רשויות מקומיות שונות לגבות היטלי פיתוח להקמת מבני ציבור ופיתוח גינות ציבוריות ושטחי נוי. גביית ההיטלים מותנית בקיומו של חוק עזר תקף שאושר על ידי משרד הפנים. לטעמנו, מעל חוקי העזר החדשים למימון מבני ציבור ושטחים ציבוריים מרחפים סימני שאלה רבים המחייבים בחינה מדוקדקת של ההצדקה לקיומם ועצם חוקיותם. נדמה שהשאלות בנושא זה טרם אותגרו ונבחנו לעומקם על ידי בתי המשפט וכנראה שטרם נאמרה המילה האחרונה בעניין חוקיות היטלים אלה ויישומם בפועל.