דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי לשנים 2011-2012 מבקר בחריפות את העדר הגדרת סל שירותים נורמטיבי בסיסי ברשויות המקומיות. המלצות של ועדות שונות בנושא (ועדת זנבר-1981, ועדת סוארי- 1993, ועדת גדיש- 2000) כמו גם חברות מחקר שנשכרו על ידי משרד הפנים בשנת 2011, לא הסדירו את סל השירותים הנורמטיבי שרשות מקומית חייבת לספק ללא עלות נוספת לאזרח.
בהעדר הגדרה נורמטיבית, קיימים אגרות שונות המוטלות על האזרח בנסיבות שונות, הן על ידי רשויות מקומיות והן על ידי רשויות ציבוריות אחרות.
במציאות הקיימת במדינת ישראל של המאה העשרים ואחת, יהא זה תמים להניח כי כל אגרה הנדרשת על ידי רשות ציבורית מבוססת תמיד על אדנים של חוקיות ושל סבירות. בשורה של פסקי דין והחלטות נמצאו ליקויים שונים באגרות השונות הנדרשות על ידי הרשויות כאגרות אשפה, אגרות שילוט, קרן חנייה וכיוצ”ב. המצוקה התקציבית המתמשכת מעודדת רשויות שונות למצוא דרכים יצירתיות, לעיתים תוך ניצול ציני של הוראות חוק אנכרוניסטיות, לשם הגדלת הקופה הציבורית.
גם אם חיוב כספי של רשות ציבורית נראה על פניו מופרך או בלתי הגיוני בעליל, לעורך הדין הממוצע אין את הכלים להתמודד באפקטיביות עם חיוב שכזה ללא שליטה מוחלטת בשפת הבירוקרטיה. משרדנו רכש את השפה לאחר שנים רבות של חשיפה לצלילי השפה (פונטיקה(, חוקי השפה (פונולוגיה), המבנה הפנימי (מורפולוגיה), המשמעות של המילים (סמנטיקה), הפער בין המילים למשמעות (פרגמטיקה), התהליכים הפסיכולוגיים המעורבים (פסיכולינגוויסטיקה), שחזור גירסאות וחקר ההיסטוריה של הטקסט (פילולוגיה).
אנו מטפלים בכל החיובים הכספיים של רשויות מקומיות וציבוריות , לרבות אגרות בניה, אגרות כיבוי אש, אגרות קרן חניה, אגרות אשפה, אגרות שילוט , היטל שטחים ציבוריים פתוחים וכל כיוצ”ב.
