כאשר אדם מבקש להוריש רכוש לילד או לנכד קטין, השאלה אינה מסתיימת בקביעה מי יקבל את הרכוש. צריך לחשוב גם על השנים שבין הפטירה לבין היום שבו הילד יהיה מסוגל לנהל את הרכוש בעצמו. מי ינהל את הכסף? מי יחליט אם לממן לימודים, טיפול רפואי או דיור? כיצד תנוהל דירה שהתקבלה בירושה? מי יצביע במניות […]
כאשר קטין יורש כסף, דירה, מניות או זכויות אחרות, הוריו הם בדרך כלל האפוטרופסים הטבעיים שלו. מכאן נובעת לעיתים הנחה אינטואיטיבית: אם הילד אינו יכול לנהל בעצמו את הרכוש, ההורה מנהל אותו במקומו. זו נקודת מוצא נכונה רק בחלקה. כאשר הנכס מוחזק בנאמנות, נכנס לתמונה גורם נוסף — הנאמן. הוא אינו מחליף את ההורה […]
נאמנות עבור ילד או נכד אינה נועדה רק לדחות את קבלת הכסף עד גיל מסוים. בתכנון נכון היא יוצרת מערכת שמגדירה מי ינהל את הנכסים, לאילו מטרות ניתן יהיה להשתמש בהם, מי יפקח על הנאמן, כיצד יישמר ההון לאורך זמן ומה יקרה אם המציאות המשפחתית, הכלכלית או הבינלאומית תשתנה. העיקרון הבסיסי פשוט: קטין יכול להיות […]
מינוי נאמן זר עשוי לשנות באופן מהותי את הדרך שבה נכסים משפחתיים מוחזקים, מנוהלים ומחולקים לאחר פטירה. אולם הוא אינו "מבטל ירושה", אינו מחליף בהכרח צוואה, ואינו מבטיח שנכסים חוצי־גבולות יעברו לנהנים ללא הליכים מקומיים, שאלות מס או חובות דיווח. השאלה המרכזית אינה היכן יושב הנאמן, אלא האם הנכס הועבר בפועל לנאמנות, מה קובע מסמך […]
כאשר בני המשפחה, הנכסים והעסקים פרוסים בין ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות, נאמן מקצועי בחו״ל יכול ליצור רציפות, ניטרליות וניהול מסודר. אבל מקום מושבו של הנאמן אינו פתרון מס, ונאמנות בינלאומית אינה מוצר מדף. משפחה ישראלית מחזיקה דירה בתל אביב, דירת השקעה בניו יורק, תיק השקעות אמריקאי ומניות בחברה פרטית בישראל. שלושת הילדים כבר חיים […]
כאשר החיים מחולקים בין שתי מדינות, השאלה אינה איזו צוואה צריך לכתוב. השאלה הראשונה היא איזו משפחה ואילו נכסים אותה צוואה צריכה לשרת. יש משפחות שכבר מזמן אינן “ישראליות” או “אמריקאיות” במובן הפשוט. ההורים חיים בתל אביב. אחת הבנות בניו יורק. הבן נשאר בישראל. יש דירה ברמת גן, חשבון השקעות בארצות הברית ודירת השקעה בברוקלין. […]
היעדר מס ירושה בישראל אינו מעניק חסינות ממס עיזבון במדינה אחרת. ובארצות הברית, ההבדל בין אזרח אמריקאי לבין תושב ישראל שאינו אזרח אמריקאי יכול להיות דרמטי. “אבל בישראל אין מס ירושה.” זה משפט שאני מצפה לשמוע מבעל נכסים ישראלי. הבעיה מתחילה כשהוא נאמר על דירה בניו יורק או על תיק מניות אמריקאי. ישראל אכן אינה […]
צוואה ישראלית יכולה לקבוע היטב מי יקבל את הרכוש. היא לא תמיד מספיקה כדי לאפשר ליורשים לפעול בנכס שנמצא בניו יורק. אדם חי בישראל, עורך צוואה אצל עורך דין ישראלי ומסדיר בה בצורה ברורה מי יהיו יורשיו. יש לו גם דירה בברוקלין. מבחינתו, התכנון הושלם. לאחר פטירתו יקבלו הילדים צו קיום צוואה בישראל, יציגו […]
מה עושים כשאחים הופכים גם ליורשים, לבעלים משותפים ולמקבלי החלטות — ואיך שקיפות, תיעוד ומנגנון נכון יכולים למנוע ממחלוקת להפוך לסכסוך יש רגע כמעט בלתי נמנע אחרי פטירה שבו בני המשפחה מפסיקים לדבר רק על האדם שנפטר ומתחילים לדבר על הדירה, חשבון הבנק, המכונית, העסק והחפצים שנשארו. לפעמים זה קורה אחרי שבוע. לפעמים אחרי חודש. […]
אחרי פטירה, בני המשפחה נדרשים לעיתים לקבל החלטות כלכליות גדולות דווקא בתקופה שבה הראש פנוי אליהן הכי פחות. אחת השאלות הראשונות שעולות כאשר קיימת דירה עם משכנתה היא: מה קורה עכשיו לחוב? התשובה אינה מתחילה במכירת הדירה וגם לא בהמשך אוטומטי של התשלומים. היא מתחילה בבירור. המשכנתה אינה נמחקת עם פטירת הלווה, והשעבוד על הדירה […]
