היעדר מס ירושה בישראל אינו מעניק חסינות ממס עיזבון במדינה אחרת. ובארצות הברית, ההבדל בין אזרח אמריקאי לבין תושב ישראל שאינו אזרח אמריקאי יכול להיות דרמטי.
“אבל בישראל אין מס ירושה.”
זה משפט שאני מצפה לשמוע מבעל נכסים ישראלי.
הבעיה מתחילה כשהוא נאמר על דירה בניו יורק או על תיק מניות אמריקאי.
ישראל אכן אינה מטילה כיום מס ירושה או מס עיזבון כללי.
אבל הנכס האמריקאי אינו שואל רק מה אומר הדין הישראלי.
המספר שישראלים רבים אינם מכירים: 60,000 דולר
לפי הוראות ה־IRS העדכניות, כאשר נפטר היה nonresident not a citizen of the United States — NRNC, על מנהל העיזבון להגיש Form 706-NA אם שווי נכסי ה־U.S.-situated שלו במועד הפטירה, בצירוף רכיבים מסוימים שנקבעו בדין, עולה על סף של $60,000.
ה־IRS מציין במפורש שסף זה אינו צמוד למדד. (שרותי הכנסות פנימיות)
זה מספר שמפתיע לא מעט אנשים.
במיוחד משום שהם שמעו, ובצדק, על פטור אמריקאי בסדרי גודל של מיליוני דולרים.
אבל שם מתחילה ההבחנה:
הכללים החלים על אזרח או מי שנחשב resident לצורכי מס עיזבון אינם זהים לכללים החלים על nonresident noncitizל תושב ישראל.
וחשוב לדייק: 60,000 דולר אינם בהכרח סכום המס
זהו אחד המקומות שבהם כדאי להיזהר ממשפטי הפחדה.
סף $60,000 הוא סף משמעותי לצורך בחינת חובת הגשת Form 706-NA. הוא אינו אומר שמעל $60,000 משלמים אוטומטית מס על כל הסכום.
בחישוב יכולים להיכנס ניכויים והוראות נוספות, ובהם בנסיבות המתאימות הוצאות ניהול, תביעות נגד העיזבון, משכנתאות ושעבודים, בכפוף לכללים ולתיעוד. (שרותי הכנסות פנימיות)
כלומר:
חובת דיווח וחשבון מס הן שתי שאלות שונות.
אבל מי שאינו מזהה אפילו את שאלת הדיווח בזמן, עלול לגלות אותה דווקא כשהיורשים מבקשים לשחרר או להעביר נכסים.
מה בכלל נחשב U.S.-situated asset?
כאן הדברים נעשים מעניינים יותר.
לפי ה־IRS, נכסים בעלי situs אמריקאי של NRNC כוללים, בין היתר, מקרקעין בארצות הברית, רכוש מוחשי מסוים המצוי בארצות הברית, וכן מניות של תאגיד שהתאגד לפי הדין האמריקאי — גם אם תעודות המניה או הרישום מוחזקים מחוץ לארצות הברית. (שרותי הכנסות פנימיות)
ופה נמצאת אחת ההפתעות המעשיות.
אדם יושב בתל אביב ומנהל תיק השקעות מהטלפון שלו.
מבחינתו אין שם שום דבר “פיזי” בארצות הברית.
אבל מס עיזבון אינו מתעניין במקום שבו נמצאת האפליקציה.
הוא מתעניין בנכסים שבתוכה.
חשבון השקעות הוא מעטפת. לצורכי ירושה ומס צריך לפתוח אותה ולראות מה היא מחזיקה.
מנגד, ה־IRS מציין גם נכסים מסוימים המטופלים כנמצאים מחוץ לארצות הברית, ובהם בתנאים המתאימים סוגים מסוימים של פיקדונות וחובות וכן proceeds של ביטוח חיים על חיי NRNC. (שרותי הכנסות פנימיות)
זו בדיוק הסיבה שלא נכון לומר באופן גורף “חשבון אמריקאי חייב במס” או “חשבון בנק אמריקאי פטור”.
צריך לסווג את הנכס.
דומיסיל הוא לא רק כתובת
גם המונח “תושב” עלול להטעות.
הוראות Form 706-NA מבהירות שלצורכי מס עיזבון, domicile נבחן לפי מגורים וכוונה, ושאדם יכול להיחשב resident לצורכי מס הכנסה אך nonresident לצורכי מס עיזבון. (שרותי הכנסות פנימיות)
זו הבחנה חשובה מאוד.
אזרחות, תושבות מס ודומיסיל הם מושגים שיכולים להיפגש — אבל אינם אותה שאלה.
לכן המשפט:
“הוא חי בישראל כבר עשר שנים”
הוא נתון חשוב.
הוא לא בהכרח מסקנה משפטית.
ומה עם ניו יורק עצמה?
כאן צריך להוסיף שכבה נוספת.
לשנת 2026, ה־New York basic exclusion amount עומד על $7,350,000. (מחלקת המיסים והכספים של ניו יורק)
לגבי עיזבון של אדם שלא היה תושב מדינת ניו יורק, המדינה מציינת שחובת הגשת estate tax return עשויה לקום כאשר קיימים בעיזבון מקרקעין או רכוש מוחשי המצויים בניו יורק, ובמקביל ה־federal gross estate בתוספת includible gifts עובר את סכום ההחרגה המדינתי. (מחלקת המיסים והכספים של ניו יורק)
זו נקודה חשובה משום שהספים הפדרלי והמדינתי אינם אותו סף ואינם עובדים באותו אופן.
לכן לא נכון לכתוב:
“עברתי $60,000 ולכן אני חייב גם במס עיזבון ניו־יורקי.”
וגם לא:
“לא עברתי את הסף בניו יורק ולכן אין לי שום שאלה פדרלית.”
אלה שתי מערכות שונות.
ישראלי המחזיק דירה בניו יורק יכול להידרש לבדוק בעת ובעונה אחת:
את מס העיזבון הפדרלי, את הדין המדינתי בניו יורק, ואת הליך העיזבון המקומי.
דירה אחת. שלוש שאלות שונות.
ומה עושה המשכנתה?
עוד אינטואיציה שכדאי לעצור לפניה היא:
“הדירה שווה מיליון דולר אבל יש עליה משכנתה של 700 אלף, אז לצורכי מס יש לי רק 300 אלף.”
לא בהכרח כך עושים את החישוב.
ה־IRS אמנם מכיר בנסיבות המתאימות בניכויים בגין משכנתאות ושעבודים, אבל הטיפול תלוי בדין החל, במבנה ההתחייבות ובתיעוד. (שרותי הכנסות פנימיות)
משכנתה היא נתון בתכנון המס. היא אינה מחק שמעלים באמצעותו את הנכס.
לכן צריך לדעת את שווי הנכס ביום הפטירה, את מבנה הבעלות ואת מבנה החוב.
דוגמה: ליאור והדירה במנהטן
ליאור חי בישראל ואינו אזרח אמריקאי. בבעלותו דירה בניו יורק בשווי 1.2 מיליון דולר.
מבחינתו הוא “ישראלי עם דירה בחו״ל”.
אבל ביום פטירתו המשפחה תצטרך לשאול הרבה יותר מזה:
מה היה הדומיסיל שלו לצורכי מס עיזבון; מה שווי הנכס ביום הפטירה; כיצד נרשמה הבעלות; מה יתרת המשכנתה; האם קיימת חובת Form 706-NA; האם נדרש ancillary probate; האם קיימת שאלה של מס במדינת ניו יורק; ומי מוסמך למכור את הנכס.
הבעיה אינה שכל השאלות בהכרח יסתיימו בחבות מס.
הבעיה היא שהן קיימות גם אם המשפחה לא ידעה לשאול אותן.
צוואה טובה לא פותרת שאלת מס
אפשר לערוך צוואה מדויקת מאוד ולהשאיר מאחור מבנה מס לא יעיל.
ואפשר לבצע תכנון מס מבריק שמייצר למשפחה מבנה משפטי מסורבל שהיא כלל אינה צריכה.
שני הדברים אינם תכנון טוב.
לפני שמשנים בעלות, מקימים חברה, מעבירים נכס לנאמנות או עושים מהלך אחר בשם “חיסכון במס”, צריך להבין גם את המחיר המשפטי, הניהולי והמשפחתי של אותו מבנה.
המס צריך להיות בחדר. הוא לא צריך לנהל את המשפחה.
והיתרון הגדול בתכנון שנעשה בחיים הוא לא בהכרח שנמצא טריק.
לפעמים המסקנה הנכונה היא לא לשנות דבר.
אבל אז לפחות זו החלטה.
לא הפתעה שהיורשים פוגשים מול ה־IRS.
תכנון מס טוב מתחיל הרבה לפני טופס המס. הוא מתחיל במפה נכונה של האדם, הנכסים והמדינות שאליהן הם קשורים.
הספים וכללי המס המוזכרים במאמר נכונים לפי המקורות הרשמיים שנבדקו בספטמבר 2026 ועלולים להשתנות. אזרחות, domicile, סוג הנכס, צורת הבעלות, חובות, מתנות קודמות ונסיבות אישיות עשויים לשנות מהותית את התוצאה. נדרשת בדיקה משפטית ומיסויית פרטנית.
