המדריך המעשי לירושה בינלאומית

נכסים בישראל ובחו״ל, צוואות, מיסוי והעברת העיזבון ליורשים

ירושה בינלאומית מתחילה לעיתים בשאלה פשוטה מאוד:

"אבא השאיר דירה בחו״ל. מה עושים עכשיו?"

אלא שכמעט תמיד מסתתרות מאחוריה עוד שאלות.

איפה התגורר האב? איזו אזרחות הייתה לו? האם קיימת צוואה? איפה נערכה? על שם מי רשומה הדירה? האם יש חשבונות נוספים בחו״ל? האם קיימים מוטבים? האם שולם מס במדינה האחרת? והאם צו שנקבל בישראל בכלל יספיק שם?

בעיזבון מקומי אפשר בדרך כלל לזהות מערכת משפטית אחת שמנהלת את האירוע.

בירושה בינלאומית אין לנו תמיד את הנוחות הזאת.

מטרת המדריך הזה היא לעשות סדר: להבין אילו שאלות צריך לשאול, אילו מסמכים לאסוף, היכן נמצאות המלכודות ומתי צריך לתאם טיפול בין ישראל לבין אנשי מקצוע במדינות אחרות.

1. מתי ירושה היא "בינלאומית"?

לא צריך שהמנוח יהיה בעל שלושה דרכונים ויאכטה במונקו.

די בזיקה משמעותית אחת למדינה אחרת.

זה יכול להיות מנוח שהתגורר בישראל והחזיק דירה בחו״ל; תושב חוץ שהותיר דירה בישראל; חשבון בנק או תיק השקעות במדינה זרה; מניות בחברה זרה; יורשים המתגוררים במדינות שונות; צוואה שנערכה בחו״ל; נאמנות או חברה זרה; חשבון פרישה; ולעיתים גם נכסים דיגיטליים המוחזקים בפלטפורמה זרה.

לכן המקום שבו אדם נפטר אינו מגדיר לבדו את הירושה.

מה שחשוב הוא מפת הזיקות.

2. ארבע שאלות שצריך לפתור לפני שמתחילים לפעול

כמעט כל עיזבון בינלאומי מחייב בירור של ארבעה נושאים.

איזה דין חל?
האם הדין הישראלי קובע את זכויות היורשים, הדין של המדינה שבה התגורר המנוח, הדין של מדינת אזרחותו או הדין של מקום הנכס?

איפה צריך לנהל הליך?
ייתכן שנדרש צו בישראל ובמקביל הליך probate או הליך ירושה מקומי במדינה אחרת.

האם המסמכים שלנו מוכרים שם?
צוואה ישראלית יכולה להיות תקפה ובכל זאת לחייב אימות, תרגום, חוות דעת או הליך נוסף לפני שניתן יהיה להשתמש בה בחו״ל.

ומה לגבי מס?
ישראל אינה מטילה כיום מס ירושה על עצם קבלת הירושה, אך מדינות אחרות עשויות לעשות זאת, ובנוסף עלולים להתעורר מסים בעת מכירה, הפקת הכנסה או העברת נכסים.

כדאי לענות על ארבע השאלות האלה לפני שמוכרים, מעבירים או מחלקים נכס.

3. הדין החל: דרכון הוא רק חלק מהתמונה

אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שאזרחותו של המנוח קובעת את הדין.

לא תמיד.

מדינות שונות בוחנות זיקות שונות: אזרחות, domicile, מקום מגורים רגיל, תושבות, מקום הנכס ולעיתים בחירת דין שנעשתה בצוואה.

אדם יכול להיות אזרח ישראלי, בעל דירה בישראל ואב לילדים ישראלים, אבל להתגורר דרך קבע במדינה אחרת במשך עשרים שנה.

כדי להבין את התמונה עשויים להיות רלוונטיים מקום המגורים בפועל, משך השהות בכל מדינה, מקום העבודה והעסקים, תושבות המס, מקום מגורי המשפחה, הביטוח הרפואי, חשבונות הבנק וכוונתו של האדם ביחס למרכז חייו.

ומה לגבי מקרקעין?

מקרקעין הם מקרה מיוחד.

דירה, בית או קרקע קשורים מטבעם למדינה שבה הם נמצאים. גם כאשר דין מסוים חל על הירושה בכללותה, המדינה שבה נמצא הנכס עשויה לקבוע את כללי הרישום, המכירה, המיסוי וההליך המקומי.

לכן דירה בישראל ודירה באנגליה אינן בהכרח "אותו נכס בשתי כתובות".

מבחינה משפטית הן עשויות לדרוש מסלולים שונים לחלוטין.

4. יש צוואה ישראלית. האם היא מספיקה בחו״ל?

התשובה היא: לפעמים.

צריך להפריד בין תוקף הצוואה לבין היכולת לממש אותה.

צוואה יכולה להיות תקפה מבחינה משפטית ועדיין לדרוש הליך נוסף במדינת הנכס.

בפועל ייתכן צורך בצוואה המקורית או בהעתק מאושר, תעודת פטירה, אפוסטיל או אימות אחר, תרגום מתאים, צו קיום ישראלי, מסמכי probate מחו״ל ולעיתים חוות דעת בדין זר.

לכן עצם העובדה שהרשם לענייני ירושה בישראל קיים את הצוואה אינה מבטיחה שבנק או רשות רישום במדינה אחרת יעבירו מיד את הנכס.

5. האם כדאי לערוך שתי צוואות?

לפעמים כן.

כאשר לאדם נכסים משמעותיים ביותר ממדינה אחת, ניתן לבחון צוואה מקומית במדינה מסוימת לצד צוואה ישראלית.

היתרון האפשרי הוא יעילות: כל צוואה מטפלת בנכסים שבתחומה ויכולה להתאים לדין ולפרקטיקה המקומיים.

אבל זהו כלי שדורש תיאום קפדני.

הסיכון הראשון הוא ביטול לא מכוון. צוואה חדשה כוללת לעיתים נוסח סטנדרטי המבטל "כל צוואה קודמת". כאשר קיימת צוואה במדינה אחרת, המשפט התמים הזה עלול להפוך לבעיה רצינית.

צריך גם למנוע חפיפה בין נכסים, לתאם את זהות מנהלי העיזבון, לוודא שהוראות שונות אינן סותרות זו את זו ולהגדיר במדויק את תחולתו של כל מסמך.

המטרה אינה שתי צוואות. המטרה היא תוכנית אחת שיכולה לכלול שתי צוואות.

6. מנוח תושב חוץ שהותיר נכסים בישראל

זהו מצב שכיח למדי.

המנוח התגורר בחו״ל, אולי אף נפטר שם, אבל נותרו בישראל דירה, חשבון בנק, מניות בחברה או זכויות אחרות.

במקרה כזה עשוי להידרש הליך בישראל לצורך קבלת צו מתאים ביחס לנכסים הישראליים.

אם קיימת צוואה זרה, יש לבדוק את תוקפה ואת הדין החל עליה. ייתכן צורך במסמכי מקור, תעודת פטירה, אפוסטיל, תרגום וחוות דעת בדין זר.

חשוב לא להניח שהצו שניתן בחו״ל "עובר את הגבול" אוטומטית.

בנק ישראלי ורשות רישום ישראלית יפעלו בהתאם לדרישות הדין וההליך בישראל.

7. אין מס ירושה בישראל — אבל מה קורה אחר כך?

נכון לשנת 2026, ישראל אינה מטילה מס ירושה או מס עיזבון על עצם קבלת הירושה.

אבל כדאי להפריד בין שלושה רגעים שונים:

קבלת הנכס.
עצם המעבר בירושה אינו כשלעצמו אירוע של מס ירושה בישראל.

החזקת הנכס.
אם הדירה מושכרת, תיק ההשקעות מניב ריבית או דיבידנד, או העסק ממשיך לפעול — ההכנסות עשויות להיות חייבות במס.

מכירת הנכס.
כאן כבר עשויים להתעורר מס שבח, מס רווח הון או מס זר.

במכירה יש חשיבות לשאלות כגון מתי ובאיזה מחיר רכש המוריש את הנכס, מהו בסיס העלות בידי היורש, אילו הוצאות ניתן להכיר, האם חל רצף מס והאם קיים פטור מיוחד.

לכן אין להסיק מן המשפט "לא שילמתי מס כשירשתי" את המשפט "לא אשלם מס כשאמכור".

אלה שתי שאלות שונות.

8. ירשתי נכס בחו״ל. אילו מסמכים כדאי לשמור?

כאן יש כלל פשוט:

אל תזרקו היסטוריה.

כדאי לאסוף ולשמור חוזי רכישה, אישורי תשלום, מסמכי שיפוץ והשבחה, הערכות שווי, דוחות בנק וברוקר, מסמכי מס זרים, הוכחות לתשלום מס, מסמכי ירושה ותיעוד של שווי הנכס במועד הפטירה.

הסיבה אינה בירוקרטית בלבד.

כאשר היורש ימכור את הנכס בעוד שנים, ייתכן שהמס יחושב באמצעות נתונים היסטוריים. ניסיון למצוא בשנת 2035 מסמך רכישה משנת 1998 הוא תחביב שאפשר בהחלט לוותר עליו.

9. ארצות הברית — המלכודת של 60,000 הדולרים

ארצות הברית דורשת בדיקה מיוחדת.

מי שאינו אזרח אמריקאי ואינו תושב ארצות הברית לצורכי מס עיזבון עשוי בכל זאת להיות חשוף למס עיזבון ביחס לנכסים מסוימים בעלי זיקה אמריקאית — U.S.-situs assets.

אלה עשויים לכלול מקרקעין בארצות הברית, נכסים עסקיים מסוימים וגם מניות של חברות אמריקאיות.

לכן גם ישראלי שכל חייו בישראל יכול למצוא עצמו עם חשיפה אמריקאית באמצעות תיק השקעות.

לפי כללי ה־IRS, בעיזבון של nonresident not a citizen עשויה להתעורר חובת הגשת Form 706-NA כאשר שווי הנכסים האמריקאיים הרלוונטיים עולה על 60,000 דולר.

זהו סף נמוך יחסית.

לכן כאשר קיים תיק ניירות ערך משמעותי, כדאי לבדוק מראש את הרכבו ולא רק את מקום ניהול החשבון.

ומה אם המנוח היה אזרח אמריקאי?

אז התמונה משתנה באופן מהותי.

אצל אזרח אמריקאי או מי שנחשב תושב אמריקאי לצורכי מס עיזבון עשויה להיות רלוונטית חשיפה ביחס לעיזבון העולמי, ולא רק לנכסים הנמצאים בארצות הברית.

במקרה כזה נדרש תכנון מס פרטני אמריקאי–ישראלי.

10. בריטניה — כללים חדשים שכדאי להכיר

החל מ־6 באפריל 2025 השתנה משטר מס הירושה הבריטי באופן משמעותי.

בין היתר, ניתנה חשיבות למבחן של תושבות ארוכת טווח. אדם שהיה תושב בריטניה לפחות 10 מתוך 20 שנות המס שקדמו לשנה הרלוונטית עשוי, בהתאם לנסיבות ולכללי המעבר, להיחשב long-term resident לצורכי מס הירושה.

לכן ישראלים שחיו בבריטניה שנים רבות וחזרו לישראל צריכים לבדוק את מצבם ולא להניח שעזיבת בריטניה מסיימת מיד כל חשיפה.

הבדיקה חשובה במיוחד כאשר קיימים נכסים בבריטניה, נאמנויות, השקעות או תקופת מגורים ממושכת במדינה.

11. אירופה — מקום המגורים הרגיל ובחירת הדין

בחלק גדול ממדינות האיחוד האירופי חלה רגולציית הירושה האירופית, Regulation 650/2012.

אחד העקרונות המרכזיים שלה הוא שבדרך כלל הירושה נשלטת על ידי דין מקום המגורים הרגיל של המנוח במועד הפטירה.

עם זאת, במקרים המתאימים אדם יכול לבחור בצוואתו את דין מדינת אזרחותו כדין שיחול על הירושה.

עבור אזרח ישראלי המתגורר במדינה אירופית המשתתפת ברגולציה, סעיף כזה יכול להיות משמעותי מאוד.

אבל הוא אינו "סעיף קסם". יש לבדוק את המדינה הספציפית, את סוגי הנכסים, זכויות בני המשפחה, משטר הרכוש ומיסוי הירושה המקומי.

קיימת גם European Certificate of Succession, שנועדה להקל על הוכחת מעמדם של יורשים ומנהלי עיזבון במדינות המשתתפות.

12. חברה, LLC או נאמנות — מה בעצם ירשנו?

נניח שהמנוח "החזיק דירה" בארצות הברית.

בדיקה מגלה שהדירה אינה רשומה על שמו אלא על LLC שבבעלותו.

היורשים אינם בהכרח יורשים את הדירה.

ייתכן שהם יורשים את הזכויות ב־LLC.

זה הבדל משפטי ומיסויי משמעותי.

אותה שאלה מתעוררת בנאמנות. אם הנכס רשום על שם נאמן, צריך לברר מי היה settlor, מי הנאמן, מי הנהנים, אילו זכויות שמר המנוח לעצמו ומה קובעים מסמכי הנאמנות במקרה של פטירה.

נאמנות יכולה להיות כלי מצוין לתכנון בין־דורי.

היא אינה גלימת היעלמות משפטית או מיסויית.

13. ביטוח, פנסיה ומוטבים — לא הכול עובר בצוואה

בכל עיזבון בינלאומי צריך להכין רשימה נפרדת של נכסים שיש בהם מינוי מוטב או מנגנון העברה עצמאי.

למשל פוליסות ביטוח חיים, IRA, 401(k), תוכניות פרישה אחרות, חשבונות עם payable-on-death או transfer-on-death, ובנסיבות מסוימות בעלות משותפת הכוללת זכות הישרדות.

המסמך הקובע בנכסים כאלה אינו בהכרח הצוואה.

זו הסיבה שבתכנון ירושה חשוב לעבור על מינויי המוטבים עצמם.

במיוחד לאחר נישואים, גירושין, לידת ילדים או עריכת צוואה חדשה.

14. נכסים דיגיטליים וקריפטו

בקריפטו קיימים למעשה שני עיזבונות:

העיזבון המשפטי והעיזבון הטכנולוגי.

מבחינה משפטית אפשר לקבוע מי יורש Bitcoin.

מבחינה טכנולוגית, בלי private key, seed phrase או מנגנון גישה מתאים, ההוראה יכולה להיות חסרת ערך מעשי.

לכן יש לבנות מנגנון המאפשר ליורש או לאדם מוסמך לקבל גישה לאחר הפטירה, בלי לחשוף את המידע הרגיש בחיי המוריש.

לא נכון בדרך כלל להכניס את המפתחות עצמם לצוואה.

צריך גם לתעד את קיומם של חשבונות ופלטפורמות, את אופן ההחזקה ואת שווי הנכסים במועד הפטירה לצורכי מס ודיווח.

15. מה עושים מיד לאחר פטירה?

כאשר מתברר שיש לעיזבון זיקה לחו״ל, הפעולה הראשונה אינה בהכרח פעולה בנכס.

קודם אוספים מידע.

כדאי לאתר את כל הצוואות והגרסאות שלהן; להוציא תעודות פטירה; להכין רשימת נכסים לפי מדינה; לאתר חשבונות, ברוקרים, חברות ביטוח, מקרקעין וחברות; לבדוק נאמנויות ומינויי מוטבים; ולאסוף מסמכי מס ורכישה.

במקביל צריך לברר את האזרחויות, מקום המגורים ותושבות המס של המנוח.

ורק לאחר מכן לקבוע אילו הליכים נדרשים ובאיזו מדינה מתחילים.

16. מה לא כדאי לעשות לפני הבדיקה?

יש פעולות שקשה להחזיר לאחור.

לכן לא הייתי ממהר למכור נכס לפני בדיקת המס; למשוך כסף מחשבון זר בלי להבין את דרישות הבנק; לחלק נכסים באופן לא פורמלי בין היורשים; לחתום על הסתלקות מירושה; לשנות בעלות בחברה או בנאמנות; או להעביר סכומים גדולים לישראל בלי לשמור תיעוד מלא של מקור הכספים.

גם פעולה שנראית הגיונית לחלוטין מבחינה משפחתית יכולה להיות פחות מוצלחת מבחינה מיסויית.

הסדר הנכון הוא בדרך כלל:

ממפים → בודקים → מתכננים → ורק אז מבצעים.

17. דוגמה: משפחה אחת, שלוש מדינות

נניח שאדם חי בישראל והותיר אחריו דירה בישראל, תיק השקעות ובו מניות אמריקאיות, חשבון בנק באנגליה ודירה להשקעה בלונדון.

יש לו שני ילדים: אחד בישראל ואחד בארצות הברית.

הוא הותיר צוואה ישראלית.

אין כאן "תיק ירושה אחד" במובן הפשוט.

צריך לבדוק את הצוואה וההליך בישראל; את הטיפול בדירה ובחשבון באנגליה; את החשיפה האפשרית למס ירושה בריטי; את הרכב תיק ההשקעות והחשיפה האמריקאית; את מיסוי ההכנסות והמכירות בעתיד; ואת הדרך שבה יועברו הכספים בין המדינות.

יכול להיות שבסוף הכול פשוט יחסית.

אבל את זה צריך לדעת אחרי הבדיקה, לא להניח לפניה.

18. ואם עדיין אפשר לתכנן בחיים?

זה כמובן המצב העדיף.

תכנון ירושה בינלאומית אינו מתחיל בשאלה "איזו צוואה לכתוב?"

הוא מתחיל במיפוי.

אילו נכסים קיימים? באילו מדינות? כיצד הם מוחזקים? מהן האזרחויות והתושבות? מי המוטבים? מה תהיה חשיפת המס? ואילו מסמכים יידרשו ליורשים?

מתוך המפה הזאת אפשר להחליט אם נדרשת צוואה אחת או כמה צוואות מתואמות; אם נכון לבחור דין בצוואה; אם יש לעדכן מוטבים; אם יש מקום לנאמנות או למבנה החזקה אחר; ואם קיימת חשיפת מס שמצדיקה תכנון מראש.

חשוב במיוחד לשמור תיק מידע למשפחה: רשימת נכסים ומוסדות, פרטי אנשי מקצוע, מסמכי רכישה, מידע על צוואות ונאמנויות והוראות לאיתור נכסים דיגיטליים.

לא צריך להכניס לתיק סיסמאות חשופות. צריך לוודא שהמשפחה יודעת שהנכס קיים וכיצד, בבוא העת, ניתן יהיה להגיע אליו.

19. צ'ק־ליסט קצר לעיזבון בינלאומי

לפני שמתחילים לבצע פעולות, כדאי לוודא שיש בידינו תמונה לגבי:

• כל הצוואות שנערכו בישראל ובחו״ל;
• אזרחויות, תושבות ומקומות מגורים של המנוח;
• רשימת נכסים מלאה לפי מדינה;
• אופן הבעלות בכל נכס;
• חשבונות בנק ותיקי השקעות;
• מניות בחברות ו־LLC;
• נאמנויות;
• פוליסות, חשבונות פרישה ומינויי מוטבים;
• מסמכי רכישה והיסטוריית העלות של נכסים;
• מסמכי מס בישראל ובחו״ל;
• נכסים דיגיטליים ודרך מאובטחת לאתרם;
• ההליכים המשפטיים הנדרשים בכל מדינה;
• חשיפות אפשריות למס לפני מכירה או חלוקה.

אם חסר מידע באחת מן השורות האלה, עדיף בדרך כלל להשלים אותו לפני פעולה בלתי הפיכה.

לסיום: קודם בונים מפה

ירושה בינלאומית אינה בהכרח מסובכת.

היא נעשית מסובכת כאשר מתחילים לטפל בה כאילו הייתה ירושה מקומית ורק באמצע הדרך מגלים שמדינה נוספת רוצה להשתתף.

הדרך הנכונה היא לראות את התמונה לפני שמתחילים להזיז את החלקים.

מי האדם.

איפה חי.

איפה נמצאים הנכסים.

כיצד הם מוחזקים.

איזה דין עשוי לחול.

איפה צריך לקבל צו.

ומה יקרה מבחינת מס ביום שבו הנכס יעבור, יניב הכנסה או יימכר.

רק אחרי שיש מפה כזאת אפשר לתכנן את המסלול.

בעיזבון בינלאומי, הגבול עצמו אינו בדרך כלל הבעיה. הבעיה מתחילה כשמגלים אותו מאוחר מדי.

המידע במדריך הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי או ייעוץ מס פרטני. בירושה הכוללת זיקה למדינה זרה יש לבחון את הדין המקומי ואת נסיבות המקרה הספציפי.